רש"י על כתובות י״ז

1 כמות שהיא - לפי יופיה וחשיבותה מקלסין אותה:

2 חסודה - חוט של חסד משוך עליה:

3 מכאן אמרו - מדברי ב"ה שאמרו ישבחנה:

4 תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות - לעשות לאיש ואיש כרצונו:

5 משרו - משוררים:

6 לא כחל - אינה צריכה כחל:

7 ולא שרק - צבע המאדים את הפנים:

8 פירכוס - קליעת שיער זו לא כחלה ולא שרקה ולא פירכסה והרי היא יעלת חן:

9 כל מן דין - כל כמות אלו הוו סומכין לנו לקרותן רבי ולמנותם דיינין:

10 סרמיסין - מסרסין הלכות בהיפך טעמיהן:

11 סרמיטין - לשון סמרטוטין:

12 חמיסין - אומרים חמישית הטעם:

13 טורמיסין - לא איתפרש: טורמיסין כי ההיא דאמר בב"ר פ' מ"א על טורמיסין למיקרב למסאנא דמטרוניתא אנשים ריקנים:

14 ממתיבתא - מבית המדרש:

15 רבא דעמיה - נשיא בעמו:

16 מדברנא - מנהיג:

17 בריך מתייך לשלם - ברוך בואך לשלום:

18 בוצינא דנהורא - על שהיה קלסתר פניו מבהיק כדאמרינן בב"ב דף נח. שופריה דרבי אבהו מעין שופריה דרבי יוחנן דנפקי זיהרורית מיניה כדמפרש התם:

19 אתלת - שלש בדין זורק אחת ומקבל אחת:

20 מכסיף לן סבא - שמזלזל בכבוד תלמידי חכמים ונוהג קלות ראש בעצמו:

21 שוטיתיה - שוט של הדס שהיה מרקד בו:

22 שטותיה - שהיה מתנהג כשוטה:

23 שיטתיה - שיטתו ומנהגו:

24 מרכיב לה אכתפיה - את הכלה:

25 כי כשורא - כקורה בעלמא שאין אתם מהרהרין עליה:

26 לחבבה - כשרואה הכל מסתכלים בה נכנס יופיה בלבו:

27 מעבירין - כשכלה יוצאה מבית אביה לבית חתונתה ונושאי מת יוצאים ובזו ובזו אוכלוסים הרבה ואין רוצין להתערב מעבירין את המת אפילו דרך אחרת:

28 אפילו למ"ד - פלוגתא בפרק קמא דקדושין:

29 שום תשים עליך מלך - ישראל הוזהרו שישימו עליהם שימות הרבה כלומר שתהא אימתו עליהם הלכך אין כבודו מחול שלפיכך ריבה הכתוב שימות הרבה:

30 פרשת דרכים הוה - ולא ניכר שעבר מלפניה אלא כאילו הוא צריך לפנות לאותו הדרך:

31 שיפורי - מכריזין עליו שיבואו לכבדו:

32 דחייצי גברי מאבולא לסיכרא - משער העיר ההיא עד הקבר:

33 נטילתה - של תורה ממנו כנתינתה בסיני נטילתה היינו כשמת ותלמודו בטל:

34 למאן דקרי - מקרא:

35 ותני - משנה אבל עדיין לא שנה לתלמידים:

36 אבל למאן דמתני - לאחרים:

37 לית ליה שיעורא - וממילא שמעינן דלמאן דלא קרי ולא תני אין מבטלין אם יש לו מתעסקין כדי קבורה בעלמא בשאלתות דרב אחאי מצאתי כן:

38 תנורא דאסא - כמין חופה של הדס עגולה:

39 קריתא - צעיף על ראשה משורבב על עיניה כמו שעושין במקומינו ופעמים שמנמנמת בתוכו מתוך שאין עיניה מגולין ולכך נקרא הינומא על שם תנומה:

40 ביהודה ראיה - כל הני דמתני' ששם היו רגילין בסימנין הללו לבתולה:

41 דרדוגי מישחא - הנשים נותנים שמן בראש התלמידים ושפות:

42 מישחא דחפיפותא - שמן של בשמים שמתוקן לחופות קאמר מר וכי בעלי חפיפות הן לסוכן שמן:

43 יתמא - יתום ממנהג הנוהג:

44 איעסק לבריה - לישא לו אשה:

45 ודרדיג מישחא - שף שמן בראש התלמידים:

46 ארמלתא מאי - מה סימנין עושים לאלמנה להודיע שאלמנה נישאת:

47 לית לה כיסני - אין לה קליות וזה סימנה:

48 וליתני מודה ר' יהושע כו' שדה זו שלך היתה - כיון דטעמא משום דאין שור שחוט לפניו הוא שלא היה אדם תובעו מה לי של אביו ומה לי שלו ומאי שנא של אביך דנקט:

49 שני חזקה - שלש שנים שתיקנו חכמים לכל מחזיקים בקרקע דמשאכלה שלש שנים בלא עירעור נאמן לומר לקחתיה ואבד שטרי דכולי האי לא מזדהר איניש בשטרא:

50 בשלמא גבי אביו משכחת לה - דאיצטריך למיתנייה כגון דאכלה שני חזקה ואפילו הכי לא מהימן וכגון שאכלה שתי שנים ראשונות בחיי אביו ומת ואכלה השלישית לפני הבן הזה והוא היה קטן ולא עירער ואיצטריך לאשמועינן דכיון דקטן היה אין השנה הזאת עולה מן המנין:

51 וכדרב הונא דאמר אין מחזיקין בנכסי קטן - המחזיק בנכסי קטן שלש שנים אינה חזקה דהאי דלא מיחה משום דקטן הוא ואפילו הגדיל לאחר מיכן והחזיק זה בפניו כמה שנים אינה חזקה הואיל ותחלתו כשהוא קטן ראהו מוחזק בה לא ידע כשהגדיל שהיתה של אביו עד ששומע מפי אחרים:

52 ורב הונא מתניתין אתא לאשמועינן - בתמיה כיון דמתניתין בהכי עסקינן ולא מיתוקמא אלא בהכי מאי אתא רב הונא לאשמועינן הרי כבר שנויה ועומדת ודבר השנוי במשנתינו שגור בפי הכל:

53 דיוקא דמתניתין אתא לאשמועינן - משום דמתני' לא מיפרשא בהדיא דבהכי עסקינן ואתא רב הונא לאשמועינן בהדיא ומדיוקא דמתני' קא יליף לה:

54 וליתנייה בדידיה - שדה זו שלך היתה אם יש עדים כו' אינו נאמן ואע"ג שאכלה שני חזקה וכגון שהיו שתים בפניו ואחת שלא בפניו:

55 כגון שברח - ואשמעינן דההיא שתא לא סלקא ליה:

56 אי ברח מחמת ממון - שאינו ירא מן המלכות אלא מצעקת הצועקים בעיר:

57 איבעי ליה למחויי - במקום שהוא שם וכיון דלא מיחה חזקה מעלייתא היא:

58 שלש ארצות לחזקה - שלש ארצות של א"י חשובות חלוקות זו מזו לענין חזקה כאילו הן ארצות נכריות ואם היה בזו והחזיק אחר בקרקע שיש לו בחברתה אינה חזקה:

59 במדינה - או שניהם בגליל או שניהם ביהודה ואפי' הן בשתי עיירות:

60 ואי קסבר מחאה שלא בפניו לא הויא מחאה - כגון אם היה בעיר אחת ומיחה שלא בפניו בפני שנים בעיר אחרת:

61 אפי' יהודה וגליל נמי - הוה ליה למחויי היכא דהוי ומדלא מחי תיהוי חזקה:

62 אפילו יהודה ויהודה - בשתי עיירות נמי לא תיהוי חזקה דלא הוה ליה למחויי שלא בפניו:

63 הויא מחאה - דחברך חברא אית ליה דהני דמחי באנפייהו מגלו לאחריני ובא הדבר לאזני המחזיק וה"ל לאזדהורי בשטריה:

64 ומתני' - דקתני יהודה וגליל לא:

65 בשעת חירום שנו - דיכול לומר לא נגלית לי מחאתו שאשמור את שטרי:

66 ומאי שנא יהודה וגליל דנקט - אם יש חירום נמי מעיר לעיר אפי' שתי עיירות באותה מדינה נמי לא: